סיפורים וחוויות מעולם האייפון –למרות הרקע הטכנולוגי שלי, אין לי כוונה ליצור כאן מורה נבוכים לעולם המורכב הזה, רק לשתף, לספר ואולי גם לשמוע ולהגיב על החיים ואפקט ה – i.
כי מעל הכל, בעיניי, המכשיר הזה הוא חלק מהחיים שלנו, ואפילו חלק משפיע...
בהתחלה הייתי סקפטי, למה אני צריך אפליקציה ששולחת SMS לחברים שלי לא דרך אורנג', כמה זה כבר עולה?
אז קודם כל זה עולה די הרבה, בדרך כלל SMS עולה יותר מדקת שיחה (ועכשיו תחשבו כמה כאלה אתם שולחים). ונכון שלרוב האנשים יש סל של מסרונים (קל יותר לכתוב ככה מאשר להתעסק עם האנגלית), אבל האפליקציה הזאת נותנת יותר.
מה היא עושה? מאפשרת לשלוח מסרונים ולחבר אליהם כל מיני סוגי מדיות כמו תמונות, בנוסף היא מסמנת לנו מתי ההודעה נקראה על ידי הצד השני.
בסך הכל דרך מאוד נוחה לצ'וטט ולהעביר אינפורמציה בחינם (עובד גם על 3G), החיסרון המרכזי הוא שאתה יכול לתקשר רק עם מי שהאפליקציה כבר מותקנת לו על האייפון (לא נתמך באייפד). למשפחה כמו שלי, זה לא ממש בעיה... אבל יש לי גם אינטרס שתתקינו כדי שאפשר יהיה לתקשר עם יותר אנשים (קצת כמו משחק פירמידה)...
הערה – אחרי ההודעה האחרונה של פייסבוק, אני מניח שהם יכניסו לאפליקציה שלהם יכולות דומות ואז האפליקציה הזאת מיותרת, אבל עד שפייסבוק יפעילו את היכולת הזאת בארץ ייקחו כמה חודשים טובים...
אפשר להגיד שאני נוסע הרבה לחו"ל, בערך פעם בחודש או חודשיים. אין מקום ספציפי שאני נוסע אליו, הרבה ארצות הברית, אבל בחצי שנה האחרונה הייתי גם בסינגפור, תאילנד ודרום אפריקה (לא תזמון נכון, שלושה חודשים לפני המונדיאל). בכל מקרה הנסיעות האלה חושפות צדדים של האייפון שאני לא מנצל כשאני בארץ.
דוגמא קטנה: אתמול הייתי במנהטן, הגעתי ברכת מניו ג'רזי וירדתי ב – Penn station, התחשק לי ללכת ברחובות קצת לכיוון ה – Apple Store בפינת החמישית ופארק. עכשיו, אני לא יודע איך אתם אבל אצלי חוש הכיוון בסדר ובכל זאת מנהטן מצליחה תמיד לבלבל אותי. בלי להתבלבל נכנסתי ל – boarders, כי יש להם אינטרנט פתוח לכולם והורדתי מפה של האזור. מש"ל Jמה זאת אומרת הורדתי? לפני כמה חודשים התקנתי על האייפון אפליקציה שנקראת "Off Maps" שכשמה כן היא – נותנת לך אפשרות להוריד מפות ולהשתמש בהן כשאתה לא מחובר לאינטרנט. אה, פרט חשוב – יש אינטגרציה ל – GPS, אז אתה גם רואה איפה אתה נמצא. למקפידים בינינו, אפשר גם להשתמש בארץ וככה לא לבזבז זמן גלישה. אם רוצים אפשר גם לקנות מדריכים דרך האפליקציה, אבל אני לא ניסיתי את האופציה. בקיצור מומלץ מאוד.
אם כבר אנחנו כאן... איך הסיפור נגמר? הגעתי לחנות של אפל, רציתי לקנות נרתיק / קייס וגם משטח הגנה לאייפד. כמה שאני תמים. הגעתי ביום שבו השיקו את האייפון 4 להזמנות מוקדמות וחשבתי שהמכשיר יוצג בחנות כדי לשחק איתו. כמה שאני תמים. למי שלא היה בחנות הזאת, מאוד מומלץ להגיע – קודם כל היא ממוקמת במיקום מעולה ואפשר לטייל גם בסנטרל פארק, החנות עצמה ממוקמת מתחת לפני האדמה, נכנסים דרך מבנה זכוכית מרובע ויורדים למטה במדרגות (מזכיר קצת את הכניסה ללובר בפריז, להבדיל אלפי הבדלות). בקיצור לפחות 100 אנשים עומדים בתור לקופה, חשבתי לעצמי "טוב, אני לא אזמין אייפון היום" (לא שהתכוונתי, תירגעו). כמה שאני תמים. כל האנשים האלה באו לקנות קייסים לאייפד!!! אין לי מושג איך זה קרה אבל דווקא אתמול הגיעו הקייסים לחנות ergo, הלחץ הזה, הסרטון מנסה להמחיש את זה. לא קניתי L
מה עוד עושים עם האייפון בחו"ל? אני משתמש באפליקציה שנקראת Travel Mate, היא עוזרת לך בניהול הטיסות, המלונות, הזמנת הרכב ושאר מרעין בישין שקשורים לאדמיניסטרציה ונסיעות לחו"ל. האפליקציה מאוד נוחה לשימוש ומאוד עוזרת. לדוגמא, היא מודיעה לך כשהטיסה מתאחרת או כאשר משתנה שער העלייה למטוס. חוץ מזה היא מכילה מפות של שדות תעופה וגם היא מומלצת.
כמובן ש – GPS עוזר תמיד אבל זה לאו דווקא לשימוש בחו"ל.
להפתעתי, גיליתי ש – waze עובד גם בניו יורק. זה היה יכול להיות כיף גדול (הממשק של ה – GPS שקיבלתי מהעבודה הוא מעצבן להפליא) אבל החברה מווייז הכניסו לגרסה האחרונה מגבלה כך שהאפליקציה לא עובדת בלי חיבור לאינטרנט. בארץ אני לא מרגיש את זה בזכות הדור השלישי, אבל בחו"ל אני מרגיש גם מרגיש. חבל, זה יכול היה להיות מעולה.
בכלל נקודת החיבוריות לאינטרנט היא נקודה חשובה ומאוד מציקה בחו"ל, רק כשאני פה אני מבין כמה אני משתמש בחיבור המתמיד ביני לבין העולם כל הזמן. את העובדה שאין לי דור שלישי בחו"ל כבר הפנמתי ואני אפילו בסדר עם זה, אבל למה ה – Wi-Fi פה (וברוב מדינות העולם) עולה כסף, מה זה מציק להם שאני אתחבר? השבוע Starbucks הודיעו שהם יפתחו את האינטרנט לכולם בחינם, יופי – תודה. אני מקווה שזאת רק ההתחלה, מאוד מציק ומפריע לשימוש היומיומי.
נחתתי בג'קסונביל, פלורידה, מבחינת טמפרטורה - המקום עוקף את אילת בסיבוב כאילו אין מחר. תוך שניות התחלתי להזיע ואפילו המזגן של הפורד פוקוס (כדי שאני ארגיש בבית) עבד קשה. בכל מקרה התמקמתי במלון וחיפשתי מסעדה, מה עושים? יש מספר אפליקציות שעוזרות לנו בדיוק כאן (בדומה למכ"ם של סלקום רק יותר טוב). אני השתמשתי ב – Around Me, היא אמנם דורשת חיבור אינטרנט אבל אם יש לנו כזה, אפשר לקבל דרכה אינפורמציה על כמעט כל דבר שאנחנו מחפשים – כספומטים, מסעדות, מלונות, בתי קולנוע וכו'. האפליקציה גם מספקת "ביקורות מהקהל" שתמיד עוזרות, חיבור למפות ול – GPS וגם שירותים מתקדמים כמו תפריטים ואתר האינטרנט הרלוונטי – לגזור ולשמור J
שימוש אחרון ומאוד חשוב הוא כמובן האייפוד עצמו, לאו דווקא בחו"ל אבל בעיקר כשנוסעים לבד. יש לי את המוזיקה שלי את ה – audio books ואני מסודר.
זהו, עד כאן להיום, מקווה שבנסיעות הבאות שלכם תוכלו להשתמש בטיפים הקטנים האלה, ואם יש לכם עוד טיפים, אתם מוזמנים לשתף.
קנינו, שילמנו הרבה כסף, חיכינו שבועיים, גרמנו לחבר לעבודה להביא אותו מארה"ב. יום רביעי 08:32 בבוקר הקופסה נפתחת, מה עכשיו?
אז קודם כל צריך לחבר את האייפד למחשב ולהפעיל אותו (activate the iPad), זה טוב כי זה חוסך בעיות בעתיד ולכן טוב שאפל מחייבים את זה. פתאום, ככה סתם, עולה שאלה מאוד לא טריוויאלית "עם איזה מחשב מסנכרנים את האייפד?" השאלה הזאת בעצם מציפה שאלה אחרת "מי ישתמש בו?" או כמו שכל מנהל מוצר ממלמל לעצמו תוך שינה "מי הלקוח ומה ה – use case?". יפה מצידי לשאול את זה עכשיו J. טוב, אני לא כזה תמים, שרון ואני דיברנו ודיסקסנו את זה כמה פעמים אבל בעצם עכשיו זה באמת נחת עלי – האייפד הוא לילדים, בעיקר בגלל הנסיעה הממשמשת ובאה (או יותר נכון הטיסה למערב ארצות הברית) ואני רק התירוץ (איך שגלגל מסתובב לו, פעם הילדים היו תירוץ לקנות Play station).
אחרי שהבנתי את זה - לא התבלבלתי וסנכרנתי אותו עם הלפטופ שלי "רק בינתיים...", אבל אין ספק שזאת נקודה משמעותית ועדיין פתוחה.
בכל מקרה, הפעולות הבסיסיות באייטיונס הן אותן פעולות, ולכן כמשתמש אייפון ותיק היה לי מאוד קל לבחור את האפליקציות המתאימות לילדים, קצת שירים ואודרוב תודרוב לדרך, לוחצים Apply ומתחילים לסנכרן. כמו שאנחנו מכירים מהאייפון, הסנכרון הראשוני הוא ארוך, לקח בערך חצי שעה.
בינתיים החדר בעבודה והמסדרון כמרקחה, כולם באים לראות את הצעצוע החדש של נדב ותוך כדי כך מדביקים לי סופית את תואר הדפוק. מה - שלושה אייפונים, טאצ' אחד ואייפד מרמזים על איזושהי שריטה?
כל ישיבה נראית כך, מתיישבים ליד השולחן ואז רואים את האייפד מונח על השולחן שלי... "מה, קנית אייפד?", סוגרים את כל הנושאים המקצועיים תוך 10 דקות וממשיכים במשחקים או בדיקת חווית הגלישה... כן, אני השרוט
אחרי כמה דקות של שימוש, עולה בי חשש – אוריינטצית המסך לא משתנה - אני מציב את האייפד אנכי והוא נשאר אופקי. מהההההה? יש בעיית חומרה? התחלתי לדוג באינטרנט חומרים ולא מצאתי כלום. לחץ קל ברחוב הפנינה, אחרי חמש דקות של היסטריה קלה, גיליתי כפתור קטן בצד, כשהזזתי אותו הכל הסתדר. ככה זה כשמתרגלים לעבודה ללא כפתורים...
עוד אחד מהדברים שהתבררו לי יחסית מהר הוא שכל אפליקציות האייפון באמת עובדות על האייפד אבל הן נשארות בגודל המקורי של האייפון ובעצם רוב המסך נשאר שחור, מאכזב משהו. זה המקום להודות לשחף שמצא מאוד מהר את כפתור ה – X2 שמגדיל את האפליקציות למסך מלא. חלק מהאפליקציות נראות טוב וחלק ממש רע.
עוד אבחנה קטנה היתה שהשבע מאות גרם שהאייפד שוקל הן בכל זאת פקטור ולכן משחקים או אפליקציות שדורשות תנועה כמו doodle jump הן לא כל כך רלוונטיות.
קצת ביקורת - התמיכה שלו בעברית בינתיים היא בינונית, אפל עוד לא השיקו אותו בארץ בצורה רשמית ולכן מערכת ההפעלה שלו לא תומכת בעברית. יש כל מיני דרכים לעקוף את הבעיה אבל אני באמת מאמין (מקווה...) שבקרוב אפל תתמוך בעברית בצורה רשמית ואז זה יהיה No issue. חוץ מזה, האייפד לא נטען מהמחשב אלא רק מהחשמל בקיר. אבל הבטריה שלו באמת מחזיקה הרבה זמן (וגם לוקח הרבה זמן לטעון אותה).
אחרי שגמרנו עם ההתאמות, ההבנות והאבחנות – מה עוד גילינו? שהגלישה היא באמת מדהימה. באייפון אני כמעט לא גולש כי המסך קטן מדי ולפעמים האתרים לא עולים טוב, אבל באייפד המסך גדול ונקי וחוץ מזה מצאתי פתרון לבעיית האתרים החתוכים (גם באייפון), צריך לגלול את המסך בשתי אצבעות ולא באחת! רק בשביל זה היה כדאי לקנות אייפד.
בבית התחילה החינגה האמיתית, דנדן יושב ומשחק בצייר, ב flight control או Itsy Bitsi Spider (למען האמת, גם במשחקים אחרים), הוא הכי נהנה למחוק לי אייקונים (אני חייב להגביל את זה). בינתיים התחלתי להוריד משחקים ייעודיים לאייפד כמו הוקי אויר או רועה הכבשים, ושם החוויה היא באמת אחרת. עמרי, יובל, דנדן ואני עושים טורניר הוקי אויר (או בשמו האלטרנטיבי "אוקי טוקי") והאווירה סבבה. בכלל, בנוסף על כל מה שכתבתי כאן ובפוסטים קודמים, אני חייב להדגיש שהאייפד הוא מדהים לילדים ולדעתי השימושים שלו רק ימשיכו ויגדלו.
בכלל עוד לא התחלנו להתעסק בשימושים ל"גדולים" כמו החבילה המקבילה לאופיס של מייקרוסופט שנקראת iWorks, או בכל שימושי ה – GPS שלו. מכיוון שיש לי פחות ניסיון באזור הזה, אני מנסה לשתף את קוראיי הנאמנים (J) בפוסטים מבלוגים אחרים (כמו זה http://bit.ly/bRZZ4H), בדרך כלל אני עושה את זה באתר של הבלוג בפייסבוק אייפון - חוויות מהחיים או בטוויטר שלי (@ndoron). אז אתם מוזמנים לקרוא להגיב.
חוץ מזה אני יודע שלחלקכם (חלקכן) יש כבר אייפד, אז תגובות יתקבלו יותר מבברכה.
נדב
שתי הערות - שבוע שעבר התפרסם איזה מחקר שבארץ יש 620 אייפדים, אז השבוע יש 621 Jואם אני מכיר אישית לפחות 5 בעלי אייפדים, מה זה אומר על הארץ שלנו?
תוך כדי עריכה אחרונה של הפוסט הזה, גיליתי פוסט דומה (אך שונה) ומספק הרבה פרטים של אפסי, כאן http://appsy.co.il/blog/ipad
יום שישי בצהריים, הבית ויושביו מעולפים בסלון אבל לא ישנים כי דנדן לא מרגיש טוב. הזאטוט מחפש טלפון לשחק בו, אבל גם לי וגם לשרון לא בא לנדב לו את המכשיר. בצר לנו נתנו לו את האייפוד טאצ' הישן (כן כן, יש לנו גם כזה), ואז נזכרנו שאין עליו אפליקציות מעודכנותL. שרון אומרת לדנדן "תביא לי את האייפוד, אני אוריד לך משחק", ומה התשובה? "בסדר, קחי"... מה??? זה ילד בין שנתיים ואסימון, מה הוא מבין? הוא יודע מה זה להוריד משחק? כנראה שלא אבל הסיפור נחמד ובסוף הוא קיבל משחק...
אני חושב שכל מי שראה ילד עם אייפון יבין את זה: ילדים לא משתמשים באייפון. הם מנהלים איתו מערכת יחסים: הם מדברים איתו, מזיזים ומנענעים אותו, מציירים עליו ומחייכים אליו. והם עושים את כל זה בטבעיות גמורה, כאילו עברו קורס שלם בנושא...
התוצאה - האייפון מאפשר לנו, ההורים, לראות את הילדים בסוג של אינטראקציה שלא רואים אותם ביומיום. זה לא כמו לראות אותם משחקים במחשב או רואים טלוויזיה, כי המעורבות הרגשית והגופנית שלהם באייפון מאוד גבוהה. וזה ממש כיף לראות!
בנוסף, למי שיש ילדים גדולים יותר - השליטה שלנו בתכנים גבוהה יחסים לטלוויזיה או למחשב (שיטת האפליקציות...), ומאגר התכנים הרבה יותר מצונזר/תחת פיקוח (יש גם יתרונות לזה שאפל מאשרת אישית כל אפליקציה שעולה לאפסטור...). נכון, יש המון משחקים ויש אפליקציות תופסות תשומת-לב כמו פייסבוק, אבל יש גם המון אפליקציות שהן ממש חיוביות/חינוכיות/בעלות ערך, ומצד שני – מאוד קשה למצוא פורנוגרפיה.
בשורה התחתונה – כהורה, אני מוצא את עצמי מרגיש יותר טוב/יותר רגוע לראות את הילד על האייפון מאשר לראות אותו על המחשב/מול הטלוויזיה. עכשיו נשארת רק הבעיה של הקרינה הסלולארית L כנראה שגם זו סיבה טובה למה לעבור לאייפד J
נכון, אני מודע לזה שאנחנו משפחה מעט מוזרה, המון אייפונים, אבל ממש המון (7 בספירה נוכחית) – רק ליובל ולדנדן אין (חסם כניסה של גיל חד ספרתי, כנראה). בכל מקרה, כולם אצלנו משתמשים באייפון, מתיישבים על הכורסא פותחים אותו ומתחילים – Twitter, FaceBook, מיילים או משחקים. אז זה לא מקרה שמצאנו את עצמנו מתקינים אפליקציות לילדים על המכשיר, התחלנו במשחקים אבל זה הפך (או יותר נכון הופך) לאט-לאט לתופעה יותר מורכבת. אפשר למצוא המון תכנים לילדים על האייפון ואייפוד (טאצ'), כמובן שהאייפד לא משתרך רחוק מאחור. באפסטור יש 2,415 משחקים לילדים (נכון ל – 21/5...).
אז מה אפשר למצוא שם? לילדים הקטנים יותר ישנם משחקי יצירה פשוטים כמו Young Painter או Tic Tac Draw שמאפשרים לילד לפתח את החוש האומנותי שלו ולצייר על המסך עם האצבע. נשמע פשוט ואינטואיטיבי אבל אין אף מכשיר אחר שמאפשר כזאת חוויה פשוטה וטבעית. זה כל כך טבעי, לצייר עם האצבע, אבל זה כל כך לא קיים באף מכשיר אחר (חוץ מדף וצבע...)
הגדולים יותר יכולים לאתגר את עצמם יותר עם משחק זיכרון כמו Matches או המוני אחרים שבעזרת ממשק מאוד פשוט מאפשרים לילדים לשחק לבד או עם ההורים ובעיקר ליהנות. הילדים לומדים מהר מאוד, מהר בצורה מפחידה על איזה כפתורים צריכים ללחוץ כדי להתחיל, לשנות רמה או פשוט לשחק.
אנחנו מדברים עברית (לפחות חלקינו מנסים), ואמנם לאחרונה פותחו הרבה אפליקציות "מגוירות" לעברית מלאה, אבל עדיין קשה למצוא אפליקציות לימודיות לילדים בעברית (לפחות אני עוד לא מצאתי), בכל מקרה מי שרוצה ללמד את הילדים אנגלית יש לו מבחר גדול כמו ABC Mix ואחרים.
אני חושב שהאפליקציה שייצרה הכי הרבה תגובות אצל דנדן היא Itsy Bitsy Spider שהיא מין משחק תגליות, שאין בו ממש מטרה מוגדרת, אבל כמעט כל דבר במסך מגיב כשנוגעים בו.
הילד משחק עם עכביש (מזיז אותו עם האצבע), מסתובב בעולם דמיוני ומגלה תגליות, אוסף ביצים, שר שירים ובעיקר נהנה. זה ממש כיף לראות ולשמוע את השירה של הילד (ושל האפליקציה) ברקע מהבוסטר כשאתה יושב מקדימה, נוהג באוטו...
המון אפליקציות, המון מבחר (מתישהו זה גם יהיה בעברית), האייפד רק יחזק את המגמה בגלל המסך הגדול יותר והאפשרות ל – Multi player, איך מוצאים את הידיים והרגליים? יש כמהאפשרויות וכולן די קלות J
1.אם אתם יודעים את השם של האפליקציה, תיכנסו לאפסטור באייפון ופשוט תקלידו את השם בטאב של החיפוש.
2.הדרך השנייה היא לחפש משחקים באינטרנט (יותר משבעה וחצי מיליון קישורים בגוגל לביטוי “iPhone kids games”) ושם בדרך כלל יהיה לינק להורדה (תשימו לב: אם אתם מורידים את האפליקציות דרך המחשב, אז צריך גם לסנכרן בין האייפון למחשב - כמו שהסברתי בפוסט הקודם J) http://ilifeeffect.blogspot.com/2010/05/iphone.html
3.יש די הרבה אתרים ובלוגים שממליצים על אפליקציות. אפשר להרשם לאחד כזה ולקבל עדכונים וסקירות תקופתיים. אני התחברתי לאתר ישראלי מקסים שנקרא אפסי – www.appsy.co.il, ויש אתר דומה באנגלית שנקרא Moms with apps (http://momswithapps.com/). תנסו אותם – אני מאמין שתיהנו.
