יום שישי בצהריים, הבית ויושביו מעולפים בסלון אבל לא ישנים כי דנדן לא מרגיש טוב. הזאטוט מחפש טלפון לשחק בו, אבל גם לי וגם לשרון לא בא לנדב לו את המכשיר. בצר לנו נתנו לו את האייפוד טאצ' הישן (כן כן, יש לנו גם כזה), ואז נזכרנו שאין עליו אפליקציות מעודכנותL. שרון אומרת לדנדן "תביא לי את האייפוד, אני אוריד לך משחק", ומה התשובה? "בסדר, קחי"... מה??? זה ילד בין שנתיים ואסימון, מה הוא מבין? הוא יודע מה זה להוריד משחק? כנראה שלא אבל הסיפור נחמד ובסוף הוא קיבל משחק...
אני חושב שכל מי שראה ילד עם אייפון יבין את זה: ילדים לא משתמשים באייפון. הם מנהלים איתו מערכת יחסים: הם מדברים איתו, מזיזים ומנענעים אותו, מציירים עליו ומחייכים אליו. והם עושים את כל זה בטבעיות גמורה, כאילו עברו קורס שלם בנושא...
התוצאה - האייפון מאפשר לנו, ההורים, לראות את הילדים בסוג של אינטראקציה שלא רואים אותם ביומיום. זה לא כמו לראות אותם משחקים במחשב או רואים טלוויזיה, כי המעורבות הרגשית והגופנית שלהם באייפון מאוד גבוהה. וזה ממש כיף לראות!
בנוסף, למי שיש ילדים גדולים יותר - השליטה שלנו בתכנים גבוהה יחסים לטלוויזיה או למחשב (שיטת האפליקציות...), ומאגר התכנים הרבה יותר מצונזר/תחת פיקוח (יש גם יתרונות לזה שאפל מאשרת אישית כל אפליקציה שעולה לאפסטור...). נכון, יש המון משחקים ויש אפליקציות תופסות תשומת-לב כמו פייסבוק, אבל יש גם המון אפליקציות שהן ממש חיוביות/חינוכיות/בעלות ערך, ומצד שני – מאוד קשה למצוא פורנוגרפיה.
בשורה התחתונה – כהורה, אני מוצא את עצמי מרגיש יותר טוב/יותר רגוע לראות את הילד על האייפון מאשר לראות אותו על המחשב/מול הטלוויזיה. עכשיו נשארת רק הבעיה של הקרינה הסלולארית L כנראה שגם זו סיבה טובה למה לעבור לאייפד J
נכון, אני מודע לזה שאנחנו משפחה מעט מוזרה, המון אייפונים, אבל ממש המון (7 בספירה נוכחית) – רק ליובל ולדנדן אין (חסם כניסה של גיל חד ספרתי, כנראה). בכל מקרה, כולם אצלנו משתמשים באייפון, מתיישבים על הכורסא פותחים אותו ומתחילים – Twitter, FaceBook, מיילים או משחקים. אז זה לא מקרה שמצאנו את עצמנו מתקינים אפליקציות לילדים על המכשיר, התחלנו במשחקים אבל זה הפך (או יותר נכון הופך) לאט-לאט לתופעה יותר מורכבת. אפשר למצוא המון תכנים לילדים על האייפון ואייפוד (טאצ'), כמובן שהאייפד לא משתרך רחוק מאחור. באפסטור יש 2,415 משחקים לילדים (נכון ל – 21/5...).
אז מה אפשר למצוא שם? לילדים הקטנים יותר ישנם משחקי יצירה פשוטים כמו Young Painter או Tic Tac Draw שמאפשרים לילד לפתח את החוש האומנותי שלו ולצייר על המסך עם האצבע. נשמע פשוט ואינטואיטיבי אבל אין אף מכשיר אחר שמאפשר כזאת חוויה פשוטה וטבעית. זה כל כך טבעי, לצייר עם האצבע, אבל זה כל כך לא קיים באף מכשיר אחר (חוץ מדף וצבע...)
הגדולים יותר יכולים לאתגר את עצמם יותר עם משחק זיכרון כמו Matches או המוני אחרים שבעזרת ממשק מאוד פשוט מאפשרים לילדים לשחק לבד או עם ההורים ובעיקר ליהנות. הילדים לומדים מהר מאוד, מהר בצורה מפחידה על איזה כפתורים צריכים ללחוץ כדי להתחיל, לשנות רמה או פשוט לשחק.
אנחנו מדברים עברית (לפחות חלקינו מנסים), ואמנם לאחרונה פותחו הרבה אפליקציות "מגוירות" לעברית מלאה, אבל עדיין קשה למצוא אפליקציות לימודיות לילדים בעברית (לפחות אני עוד לא מצאתי), בכל מקרה מי שרוצה ללמד את הילדים אנגלית יש לו מבחר גדול כמו ABC Mix ואחרים.
אני חושב שהאפליקציה שייצרה הכי הרבה תגובות אצל דנדן היא Itsy Bitsy Spider שהיא מין משחק תגליות, שאין בו ממש מטרה מוגדרת, אבל כמעט כל דבר במסך מגיב כשנוגעים בו.
הילד משחק עם עכביש (מזיז אותו עם האצבע), מסתובב בעולם דמיוני ומגלה תגליות, אוסף ביצים, שר שירים ובעיקר נהנה. זה ממש כיף לראות ולשמוע את השירה של הילד (ושל האפליקציה) ברקע מהבוסטר כשאתה יושב מקדימה, נוהג באוטו...
המון אפליקציות, המון מבחר (מתישהו זה גם יהיה בעברית), האייפד רק יחזק את המגמה בגלל המסך הגדול יותר והאפשרות ל – Multi player, איך מוצאים את הידיים והרגליים? יש כמה אפשרויות וכולן די קלות J
1. אם אתם יודעים את השם של האפליקציה, תיכנסו לאפסטור באייפון ופשוט תקלידו את השם בטאב של החיפוש.
2. הדרך השנייה היא לחפש משחקים באינטרנט (יותר משבעה וחצי מיליון קישורים בגוגל לביטוי “iPhone kids games”) ושם בדרך כלל יהיה לינק להורדה (תשימו לב: אם אתם מורידים את האפליקציות דרך המחשב, אז צריך גם לסנכרן בין האייפון למחשב - כמו שהסברתי בפוסט הקודם J) http://ilifeeffect.blogspot.com/2010/05/iphone.html
3. יש די הרבה אתרים ובלוגים שממליצים על אפליקציות. אפשר להרשם לאחד כזה ולקבל עדכונים וסקירות תקופתיים. אני התחברתי לאתר ישראלי מקסים שנקרא אפסי – www.appsy.co.il, ויש אתר דומה באנגלית שנקרא Moms with apps (http://momswithapps.com/). תנסו אותם – אני מאמין שתיהנו.
נדב
דורון, פוסט מצויין! ותודה רבה על ההפניה לאפסי, אני שמחה שאתה נהנה.
השבמחקלגבי אפליקציות לימודיות בעברית, אני מסכימה שאין הרבה, אבל יש, תוכל למצוא אותן כאן http://appsy.co.il/blog/category/hebrew-apps
הילה.